#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ערב פסח שחל בשבת, מתי בודקין לחמץ?	"בודקין ליל י&quot;ג בברכה [דהרי הוא מבער החמץ למחר] דא&quot;א לבדוק ביום י&quot;ג לאור החמה (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) וגם א&quot;א לבדוק ליל י&quot;ד, וביאר הב&quot;י מפני שאסור לטלטל הנר כדי לבדוק [ולא אמרינן עשה דבדיקה דוחה לא תעשה דמוקצה (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)], והוסיף ר&quot;י באק עוד טעם מפני שאינו יודע כמה לשייר למזונותיו לשבת"	סימן תמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לבדוק ליל י&quot;ג?	"יבדוק ביום י&quot;ג, ואם שכח גם ביום י&quot;ג יש לבדוק ליל שבת כמו שאפשר ע&quot;י אור חשמל (עי&#x27; פסק&quot;ת אות א&#x27;) [אבל אינו דומה לשעה&quot;צ (לעיל סי&#x27; תל&quot;ה ס&quot;ק ט&#x27;) דכתב שידחה הבדיקה עד חוה&quot;מ דהתם מיירי ביו&quot;ט דאם ימצא חמץ צריך לכופו בכלי ואינו ביעור טוב אבל בנד&quot;ד עדיין הוא אפשר לאוכלו או לבערו ע&quot;י השלכה לכלב או לביה&quot;כ]"	סימן תמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי עושין הביטול?	"יבטל מיד אחר הבדיקה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) ועוד הפעם ביום השבת [אבל אין מבטלין בשעת ביעור חמץ]"	סימן תמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מתפללין בשבת זו?	"משכימים להתפלל ולא יאריכו הרבה כדי שיהיה להם שהות ולא יבואו לידי מכשול (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [ואע&quot;פ שצריך להשכים בכל ערב פסח וכמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תכ&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ג) מ&quot;מ יש כאן חידוש דאע&quot;פ שבשבת כתב הרמ&quot;א (סי&#x27; רפ&quot;א סע&#x27; א&#x27;) דמתאחרין לבא לביהכ&quot;נ מ&quot;מ בערב פסח משכימים (ר&quot;י באק)], ואפ&quot;ה אומרים הפיוטים לשבת הגדול (פמ&quot;ג לעיל סי&#x27; ת&quot;ל מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה מזון משיירין לסעודות בשבת?	"משיירין כדי מזון ב&#x27; סעודות [ובדעת הרי&quot;ף, הר&quot;ן ביאר דס&quot;ל דלתרומה משייר רק מזון ב&#x27; סעודות אבל בחולין יכול לשייר כמה שירצה, והב&quot;י ס&quot;ל דאפי&#x27; בחולין לא ישייר יותר מב&#x27; סעודות, ע&quot;ש שהאריך בזה, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;)], והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) דצריך ליזהר להניחו במקום מוצנע וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תל&quot;ד סע&#x27; א&#x27;), אמנם כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ומשיירין) דזהו אם מבער החמץ סמוך לשבת אבל לפי מה שנוהגין לבער החמץ קודם שעה ששית כמו שאר שנים יכול לשייר עוד חמץ לאכול קודם הלילה"	סימן תמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש עצה לקיים סעודת שלישית: 1) במצה עשירה 2) במצה מבושלת [קניידלאך] 3) במצה מטוגן [חרעמזלי&quot;ך] 4) בבשר ודגים ופירות 5) בדברי תורה 6) בשחרית?	"1) הטור הביא זה מר&quot;ת, אבל צריך ליזהר שלא לאוכלה אחר ט&#x27; שעות כדי שיאכל מצה לתיאבון (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), וכן פסק המחבר [אבל א&quot;צ לבער כל חמצו קודם שבת ולאכול כל הסעודות במצה עשירה דאין סיפוק בידי כל אדם לעשות מצה עשירה (ב&quot;י)], אכן הרמ&quot;א כתב דנוהגין שלא לאכול מצה עשירה, והח&quot;י (ס&quot;ק א&#x27;) בתחילה רצה לבאר כוונתו דכיון דאין אוכלים מצה עשירה בכל פסח א&quot;צ להטריח לעשות מצה עשירה רק לסעודת שלישית אבל היכא דיש לו מצה עשירה מותר לאוכלה לסעודת שלישית, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;), אכן הח&quot;י דחה פירוש זה דמבואר במהרי&quot;ל דגם בערב פסח לא יאכל מצה עשירה דחיישינן שמא נתערב בה מעט מים [והשע&quot;ת (ס&quot;ק א.) הביא מנוב&quot;י דמקיל במצה עשירה עד חצות, ואפי&#x27; אחר חצות המקיל לא הפסיד כשהוא לצורך קצת, ועי&#x27; בשעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; תמ&quot;ג ס&quot;ק ט&#x27;) דמקיל במקום צורך לאכול מצה עשירה אחר חצות], והשע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) הביא הגר&quot;א מדייק מהרמב&quot;ם דאינו יכול לאכול מצה עשירה בערב פסח כמו מצה מבושלת 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא המהרי&quot;ל דהיה ראוי לאוכלה לסעודת שלישית אבל לא ראיתי נוהגין כן, והחיי&quot;א ס&quot;ל דיכול לקיים בו סעודת שלישית, אכן הגר&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא דעת הרמב&quot;ם דאסור לאכול מצה מבושלת בערב פסח (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;) {ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תע&quot;א) דהיינו דוקא מצה מבושלת דיש בה פרוסת כזית שברכתו המוציא}, ולמעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) פסק כהחיי&quot;א דמותר ובלבד שיאכלה קודם שעה עשירית [והערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) מצדד דכיון דמשביע הרבה לא יאכלה] 3) החיי&quot;א מתיר והדה&quot;ח אוסר (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;), והמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רצ&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה) סתם כהחיי&quot;א 4) יש בזה מח&#x27; הפוסקים ובשעת הדחק יכול לסמוך על המקילין, לפי המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) בשר ודגים עדיפי מפירות ולפי הח&quot;י (ס&quot;ק ב&#x27;) פירות עדיפי כדי לקיים מצה לתיאבון, ועוד חיישינן שמא ישכח ויאכל הבשר ודגים עם מצה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) פסק כהמג&quot;א, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) פסק כהח&quot;י [ויש מעלה בפירות משבעת המינים (ב&quot;י סי&#x27; רצ&quot;א) דמברך אחריהם מעין שלש (כה&quot;ח ס&quot;ק ט&quot;ז)] 5) השל&quot;ה הביא מזוהר דרשב&quot;י עסק בתורה במקום סעודה שלישית (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) {ונראה פשוט דאינו מקיים סעודתו בכך אלא כיון דאין עצה לקיים מצותו טוב ללמוד תורה, וע&quot;ע בחת&quot;ס (סוף פסחים סי&#x27; תמ&quot;ד) דכתב דיכול לקיימו בדברי תורה}, והגר&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) הוכיח מכאן דסעודה זו נדחית מכל וכל כשחל בערב פסח {וצ&quot;ע דאח&quot;כ כתב הגר&quot;א דיאכל הסעודה בשחרית}, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) ביאר הענין באופן אחר דליכא ראיה מכאן דאינו יוצא בפירות אלא הפשט הוא אם אינו יכול לקיים סעודה גמורה ממילא לא תקנו כלל לקיים סעודת שלישית בשבת זו ולפיכך אין מקום להחמיר לאכול פירות וכדומה {ולפי&quot;ז אם יכול לקיים מצותו בפת בשחרית צריך לקיימו בשחרית} 6) המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הביא ממרדכי וב&quot;ח וכלבו דיפסיק סעודתו של שחרית [וכ&quot;כ הגר&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;)], אמנם מזהיר המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) דיפסיק איזה שהות בינתים כדי שלא יהא ברכה שאינה צריכה [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; רצ&quot;א) שיקום וילך מעט]"	סימן תמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה ללחם משנה?	"כתב החזו&quot;א (אגרות ח&quot;א סי&#x27; קפ&quot;ח) דלא ישייר חמץ בשביל כך, ויכול להשתמש במצה [דהוא ראוי לקטנים (א&quot;א מבוטשאטש סי&#x27; ש&quot;ח), והא דכתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דהוא מוקצה היינו כשאין לו מצות אחרות למצותו (פסק&quot;ת הע&#x27; 8)], והסטייפלר מייעץ שיעטפה בשקית נילון כדי שלא יגע בחמץ (ארחות רבינו פסח עמ&#x27; י&quot;א)"	סימן תמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח להפריש חלה מן הפת של חמץ מערב שבת?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק א&#x27;) הביא ממג&quot;א לקמן (סי&#x27; תק&quot;ו ס&quot;ק ח&#x27;) דאין לו תקנה, ואח&quot;כ הביא אחרונים דמקילין בחלת חו&quot;ל להפרישה וליתנה לכהן קטן [או לגדול שטבל לקריו], ותמה עליהם סוף כל סוף הוא מפריש חלה בשבת, אכן השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מפנים מאירות (ח&quot;ב סי&#x27; צ&quot;ז) דכיון דאין לו תיקון אחר יש להקל להפרישה בשבת דלא הוי הפרשה תיקון דאורייתא, והיעב&quot;ץ ס&quot;ל שלא יפריש בפה, ולמעשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה לצורך) הכריע להקל כשאין לו פת אחר לאכול [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (של&quot;ט) בשם רשז&quot;א בחלת א&quot;י דיפריש במחשבה בלא דיבור וברכה וכמ&quot;ש היעב&quot;ץ כאן]"	סימן תמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאין לו אלא מצה?	החת&quot;ס התיר לאכול סעודת שניה במצה דהוא מצוה דאורייתא ודוחה האיסור דרבנן שלא לאכול מצה ערב פסח [אבל אינו מקיל בסעודת שלישית] (מ&quot;ב דרשו)	סימן תמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לעשות הביעור בערב שבת?	"המרדכי הביא בשם רש&quot;י דנהג לבער קודם חצות שלא יבואו לטעות בשאר שנים, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) דר&quot;ל בתחילת שעה ששית [ואע&quot;פ שנוהגין לבער בסוף חמישית היינו רק כדי שיהא פנאי לבטל אח&quot;כ קודם שעה ששית אבל הכא אינו מבטל בערב שבת א&quot;כ פשוט דיכול לבער עד תחילת שעה ששית (מקראי קודש פסח ח&quot;א סי&#x27; מ&quot;ח הע&#x27; 4)]"	סימן תמד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי עושין הביטול?	"כתב הרמ&quot;א שמבטלין ביום השבת, ואין תכלית לבטל מערב שבת דהרי חוזר וזוכה בפת לצורך שבת וסוף סוף צריך לבטל ביום השבת ממ&quot;נ (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תמד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מאכלים אינם אוכלים בשבת זו?	"הכל בו הביא בשם רב האי גאון דנוהגין שלא לאכול תבשילים של חמץ שמתדבק היטב להכלים [כגון דייסא או פת צנומה בקערה] כי יצטרך להדיחם אחר האכילה וקיי&quot;ל לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ג סע&#x27; ו&#x27;) דאסור להדיח כלים בשבת כשאינו לצורך היום [ומשמע מח&quot;י (ס&quot;ק ה&#x27;) ומ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) דבקינוח בעלמא בלא מים מותר אפי&#x27; שלא לצורך היום {וצ&quot;ל דדוקא הדחה ע&quot;י מים מקרי טרחא לצורך חול ולא הקינוח בעלמא, וצ&quot;ב קצת}]"	סימן תמד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם בישל והמאכל מתדבק להכלי?	"אם אינו יכול לנקותו בקינוח בעלמא וצריך הדחה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) דעדיף להדיחו ע&quot;י גוי {ואין זה ראיה דטרחא לצורך חול מותר ע&quot;י גוי דהכא מותר אפי&#x27; ע&quot;י ישראל אלא שעדיף טפי לעשותו ע&quot;י גוי, וכן ראינו במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; שכ&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א) דטרחא לצורך חול אסור אפי&#x27; ע&quot;י גוי}, ואם אין לו גוי מותר אפי&#x27; ע&quot;י ישראל אע&quot;פ שאינו לצורך היום מ&quot;מ מתירין לו להדיחו מפני איסור חמץ (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [והפר&quot;ח ביאר דכיון דאיכא קצת צורך מצוה צורך היום מקרי, וכן מבואר ממהר&quot;י וייל בפנים דכתב דלצורך מצוה לא גרע מהדחת כלים משחרית למנחה {אבל ממ&quot;ב דכתב דלכתחילה צריך להדיח ע&quot;י גוי מבואר דס&quot;ל דאין זה לצורך היום אלא מתירין איסור זה מפני חמץ}] {וצ&quot;ב למה אין זה ממש כצורך היום, ועוד הקשה השש&quot;כ (פכ&quot;ח הע&#x27; קע&quot;ו) ממ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תמ&quot;ו ס&quot;ק ו&#x27;) דהביא מכמה פוסקים דמותר לשרוף החמץ בפסח דהוי הבערה לצורך היום קצת, כ&quot;ש לגבי הכנה לצורך חול, והביא שם בשם רשז&quot;א דהכא שאני דאפשר בכפיית כלי אבל עדיין צ&quot;ב דאין זה לכתחילה, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;) משמע דהכא שאני דהוא טרחא יתירה דצריך לשפשף היטב ואפ&quot;ה מותר כשהוא לצורך שבת [וצ&quot;ב קצת], ולענ&quot;ד נראה לדמותו לבשר שלא נמלח וחל יום ג&#x27; בשבת דאמרינן לעיל (מ&quot;ב סי&#x27; שכ&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א) דאין זה נחשב כצורך היום, וצ&quot;ב כיון דיסוד האיסור דטרחא לצורך חול הוא זלזול שבת ודבר שא&quot;א לעשותו אחר שבת מותר לעשותו בשבת א&quot;כ יהא מותר להדיח הבשר, ועי&#x27; מש&quot;כ שם ליישב דאם היה אפשר מאתמול אסור לטרוח בשבת והתם היה אפשר להדיחו מאתמול, ונראה דה&quot;נ אפשר להכין מאתמול מאכלים של פסח או מאכלים שאינם נדבקים להכלים ואם הוא עבר ובישל המאכלים הנדבקים אינו מותר אלא מפני שאיסור חמץ דוחה האיסור טרחא לצורך חול וכמ&quot;ש במ&quot;ב אבל בשבת בשאר ימות השנה א&quot;א להכין מאכלים שאינם נדבקים להכלים}"	סימן תמד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף להכן מאכלים שאין בהם חמץ?	"כן, והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא ממהר&quot;י וייל דטוב לבשל מאכלים שאין בהם חמץ בכלים חדשים, וביאר המחה&quot;ש כדי שלא יהיה בהם בליעות של חמץ ג&quot;כ [אע&quot;פ שבדיעבד כתבנו לעיל (מ&quot;ב סי&#x27; תמ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) דהוא נ&quot;ט בר נ&quot;ט דהיתירא], ועוד כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) דלא יערה מכלי פסח לכלי חמץ שהניצוק חיבור אם רוצה להשתמש בקדירה זו בפסח (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) [והערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;) אינו חושש לזה, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תנ&quot;ב סע&#x27; ב&#x27;], והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) הביא שנוהגין לאכול מאכלים קרים של חמץ בשחרית ואחר זמן האיסור אוכלים מאכלים חמים של פסח"	סימן תמד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אחר שאכל סעודת שבת?	"כתב הרא&quot;ש בתשובות שינער המפה ויקנח הקערות באצבעו ויצניעם עם שאר כלי חמץ, וביאר הב&quot;י דמיירי כשלא נשארו אלא פירורים דקים שאין בהם שיעור וגם נדרסים ברגלים (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) {וצ&quot;ל דאין זה קשה לעניות דאינו דרך בזיון אלא הוא מקיים מצות תשביתו}, ואע&quot;פ שמדינא מותר לנערו בבית מ&quot;מ נוהגין לנערו בחצר במקום שאינו נקי ואין הולכים שם (ערוה&quot;ש סע&#x27; ט&#x27;)"	סימן תמד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכבד את הבית?	"כתב הח&quot;י (ס&quot;ק ו&#x27;) דטוב לכבד את הבית ע&quot;י גוי, ואם אין לו גוי אפשר ע&quot;י ישראל בשינוי בבגד, ובפרט במקום דליכא למיחש לגומות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; של&quot;ז סע&#x27; ב&#x27; דמותר לכבד ביתו בדברים קלים, ובזמנינו דרובן מרוצף הכל מותר]"	סימן תמד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשאר פת גדול?	"יכול ליתנו לגוי במתנה גמורה [ואע&quot;פ שמבואר לעיל (סי&#x27; ש&quot;ו) דאסור ליתן מתנה בשבת מ&quot;מ לצורך שבת מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)]"	סימן תמד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להתנות עם הגוי שלא להוציא החמץ חוצה 1) לרה&quot;ר 2) לכרמלית?	"1) מדינא מותר בסתם כל זמן שלא אמר לו בהדיא להוציאה [אע&quot;פ שהוא דרך הערמה דדעתו להוציאו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)], אבל בעל נפש יחמיר שיתנה עמו שלא להוציא החמץ (הגהות מיימוניות, דרכ&quot;מ ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) 2) מותר לומר לו להדיא להוציאה דהוי שבות דשבות במקום מצוה (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [וה&quot;ה ברה&quot;ר אם מצוה לגוי להוציאו דרך רה&quot;ר לרה&quot;י וא&quot;צ לעמוד באמצע רה&quot;ר דאפי&#x27; אם יעמוד אדעתיה דנפשיה קעביד (שש&quot;כ פ&quot;ל הע&#x27; קל&quot;ד)]"	סימן תמד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו חמץ מרובה?	"אינו יכול ליתן לו כולו בבת אחת דמוכחא מילתא שנותן לו להוציאם, אבל מותר ליתן לו דבר מועט [כדי סעודה אחת] אפי&#x27; כמה פעמים (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן תמד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו חמץ הרבה בחדר מיוחד?	"לכתחילה צריך ליתנם במתנה גמורה לגוי [ויכול להיות מכירו ומקוה שיחזרם לו לאחר פסח] וצריך ליזהר לעשות קנין גמור בהחמץ, ואם ירא שמא לא יחזרהו לו לאחר פסח, הח&quot;י (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא ראיה מתוס&#x27; עירובין (ס&quot;ו ע&quot;א) דמותר כיון שאינו אלא להינצל מאיסור חמץ אינו מקח וממכר גמור, אכן הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) דחה ראייתו דהתם מיירי בשכירת רשות דהוא להיכר בעלמא להתיר טלטול, וכן החמיר הגר&quot;ז דאסור למכור החמץ בשבת אפי&#x27; אם אינו לוקח מעות ממנו ואפי&#x27; בלי קציצת סכום המקח רק מוכרם כשער השוק (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א) {אמנם מבואר לעיל (סי&#x27; שפ&quot;ב סע&#x27; ה&#x27;) דהרמב&quot;ם ס&quot;ל דהשכירות מותר דהוא להיכרא בעלמא אבל תוס&#x27; חולקים על הרמב&quot;ם וס&quot;ל דמותר מפני שאינו אלא להתיר טלטול, אולם מצי לדחות הראיה מתוס&#x27; באופן אחר די&quot;ל דהתם שאני דסגי בשכירות רעועה (ר&quot;י באק)}"	סימן תמד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושין המכירת חמץ מערב שבת?	"כתב תשובת רע&quot;א (סי&#x27; קנ&quot;ט) דאין לעשות חלות קנין בשבת, ועל כן אינו יכול לעשות קנין מערב שבת ע&quot;מ שיחול הקנין בשבת אלא צריך לעשות הקנין מערב שבת, ויש בזה כמה אופנים, מסתימת הפוסקים משמע דעושים מכירה גמורה משעה חמישית ומבקשים מהגוי לאכול ממנו חמץ בשבת, אבל לפי&quot;ז אם יקנה עוד חמץ אחר צהרים אינו בכלל המכירה, אלא יש עצה שיתנה שהמכירה יחול סמוך לשקיעה בשבת אבל ה&quot;נ צריך לבקש ממנו רשות להשתמש בחמצו, ויש עוד עצה שמוכרים עכשיו כל החמץ שיהיה ברשותו בשעה חמישית בשבת (עי&#x27; פסק&quot;ת אות י&quot;ז)"	סימן תמד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם נשאר חמץ 1) בשעה חמישית 2) בשעה ששית?	"1) ישליכנו לכלב או לביה&quot;כ, ואם אין לו כלב וביה&quot;כ יבטלו ויכפה עליו כלי ולאחר יו&quot;ט יבערו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) 2) אסור לטלטלו אבל מותר להשליכו ע&quot;י גוי דהוי שבות דשבות במקום מצוה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) [וע&quot;ע במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תמ&quot;ו ס&quot;ק ז&#x27;) דהביא ממג&quot;א דאין העולם נוהגין לצוות לגוי להשליכו, ע&quot;ש], ואסור לטלטלו אפי&#x27; בטלטול מן הצד דנחשב כלצורך דבר האסור (חוט שני פסח פט&quot;ו ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תמד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחר הסעודה, האם צריך לבטל?	"צריך לבטל קודם שעה ששית כמו שעושה בשאר שנים, ואפי&#x27; אם כבר ביטול מאתמול (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) "	סימן תמד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הולך בערב פסח לדבר מצוה ונזכר שיש לו חמץ ברשותו, האם צריך לחזור 1) אם אפשר לקיים שניהם 2) אם א&quot;א לקיים שניהם?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-3b79dc93e0568be1c7f5c3e0ec1f05d96f96964e.jpg"">"	סימן תמד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא הולך לקבור מת מצוה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דאפי&#x27; אם יש לו חמץ בביתו מ&quot;מ משום כבוד הבריות עדיף לילך לקבור את המת ויעבור על תשביתו וב&quot;י בשב ואל תעשה וכמ&quot;ש בברכות (כ&#x27; ע&quot;א) (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) {ש&quot;מ דכבוד הבריות דוחה אפי&#x27; לא תעשה אם הוא בשב ואל תעשה}"	סימן תמד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא הולך להציל מן הנהר וכדומה 1) קודם שעה שש 2) אחר שעה שש?	"1) סגי בביטול לחוד אפי&#x27; אם אפשר לקיים שניהם דמשום הצלת נפשות הקילו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) 2) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) ס&#x27;&#x27;ל דצריך לחזור ולבער אם ברי לו דאפשר לקיים שניהם, אבל הח&quot;י (ס&quot;ק י&quot;ג) ועוד אחרונים חולקים על המג&quot;א וס&quot;ל דאפי&#x27; אם ברי לו לא יחזור דחיישינן שמא יטריד בביעורו ומתבטל מהצלת נפשות (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ג) פסק כהמג&quot;א"	סימן תמד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא הולך לדבר רשות ונזכר שיש חמץ ברשותו 1) כשיעור כביצה 2) כשיעור כזית 3) פחות מכזית?	"1) צריך לחזור לבערו 2) הלבוש ס&quot;ל דה&quot;נ צריך לחזור ולבערו, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&#x27;) חולק עליו וס&quot;ל דא&quot;צ לחזור אלא יכול לבטלו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח), אבל אם הגיע לשעה שש אינו יכול לבטלו ולפיכך צריך לחזור ולבערו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג) 3) אפי&#x27; אם הגיע לשעה שש א&quot;צ לחזור אלא ילך לדרכו ולאחר שיחזור לביתו יבער (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג) {משמע דיש מצוה לבער אפי&#x27; פחות מכזית, ולכאורה צ&quot;ע משעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תנ&quot;ט ס&quot;ק מ&quot;ח) דמשמע דא&quot;צ לבער פחות מכזית, וי&quot;ל דהכא מיירי כשלא ביטלו וממילא יש חשש ב&quot;י בפחות מכזית על כן צריך לבערו משא&quot;כ בשעה&quot;צ לקמן מיירי כשביטלו ועל כן א&quot;צ לבערו, וכן ראינו במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תמ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז) דהביא המג&quot;א ופמ&quot;ג דדי בביטול בחצי כזיתים שאינם דבוקים בכלי}, אכן רע&quot;א השיג על המג&quot;א וס&quot;ל דלעולם צריך לחזור אפי&#x27; לחצי כזית דעובר כל רגע על ב&quot;י בחצי שיעור {וי&quot;ל דלגבי חצי שיעור יכול לסמוך על סברת האבן העוזר דהוי כמשהה על מנת לבערו}"	סימן תמד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ציורים של הליכה לדבר מצוה?	"1) למול את בנו [אבל לא להשתתף בסעודת ברית (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)] או בנו חבירו (ביה&quot;ל ד&quot;ה למול)&lt;br&gt;2) סעודת אירוסין או סבלונות או תנאים [דלא כחו&quot;י (באה&quot;ט ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)], וסעודה שניה של אירוסין אינה סעודת מצוה אם אין שם סבלונות (ביה&quot;ל ד&quot;ה סעודת), והמג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) מצדד דמתירין דוקא להחתן דא&quot;א לקיימה ע&quot;י אחר אבל אח&quot;כ כתב דמסתימת הרמב&quot;ם משמע אפי&#x27; אחרים [וכן משמע מרש&quot;י (פסחים מ&quot;ט ע&quot;א), ויש לדחות דהתם הוא חתונה וכו&quot;ע מודו דהוי מצוה אפי&#x27; לאחרים (ר&quot;י באק)], וכן נקט הח&quot;י (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), אכן פשוט להערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ד) דאפי&#x27; הרמב&quot;ם ס&quot;ל דדוקא החתן"	סימן תמד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לעשות סעודת אירוסין בערב פסח?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) תי&#x27; דמיירי כשנתארס ג&quot;כ בערב פסח אבל אם נתארס קודם לכן אין לעשות הסעודה בערב פסח&lt;br&gt;2) הביה&quot;ל (ד&quot;ה סעודת) תי&#x27; דאם עשה הסעודה סמוך לחצות א&quot;כ א&quot;א לאכול חמץ ומצה וא&quot;כ הוא רק משתה בעלמא [וכעין זה בהגהות ר&#x27; שאול מאמשטרדם (נדפס בגליון בשו&quot;ע מכון ירושלים) דמותר לעשות סעודה כמו שהוא רגיל בימות החול], ואפי&#x27; אם הוא בתוך הד&#x27; שעות עדיין מותר כיון שמוכרח לפסוק אחר ד&#x27; שעות א&quot;כ אינו דומה לסעודה גדולה דאסור משום חשש שמא ימשך&lt;br&gt;3) הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ד) תי&#x27; דמותר במקום הכרח"	סימן תמד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא הולך ללמוד תורה?	"הטור ס&quot;ל דהוי כהולך לדבר רשות וביאר השלטי גיבורים (מובא במג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג) דהרי אפשר ללמוד במקום זה [ולפי רש&quot;י הוי כדבר רשות אפי&#x27; לגבי עירוב, אבל לפי הרא&quot;ש הוי כדבר מצוה לגבי עירוב (ב&quot;י)], והקשה המג&quot;א (שם) מגמ&#x27; ע&quot;ז (י&quot;ג) דכהן יכול ליטמא בבית הפרס לילך ללמוד תורה דלאו מכל אדם זוכה ללמוד, ותי&#x27; דהתם הוא איסור דרבנן [ולפי&quot;ז ה&quot;נ אם מבטל חמצו א&quot;צ לחזור] א&quot;נ הכא אפשר לקיים שניהם [וצ&quot;ע דאם כן הוי כדבר מצוה ולא כדבר רשות], והח&quot;י (ס&quot;ק י&quot;ד) תי&#x27; דאמרינן מעשה גדול מן הלימוד לקיים מצות עשה [אפי&#x27; מדרבנן] אבל לא לגבי איסור דרבנן כטומאה בבית הפרס, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&quot;ו) תי&#x27; דחז&quot;ל התירו איסורים מפני לימוד התורה תמידי אבל בודאי צריך לבטל תורה לפי שעה כדי לקיים מצות ביעור חמץ. אכן, הרמב&quot;ם משמע דההולך לתלמוד תורה מקרי הליכה לדבר מצוה, וכן סותם המחבר, אבל הח&quot;י פסק דהעיקר כהטור [וליכא ראיה משתיקת הרמ&quot;א דאפשר דסמך על מה שכתב בסי&#x27; תל&quot;א דצריך לפסוק מלימוד תורה כדי לבדוק לחמצו], והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;א) הביא שיש פוסקים שאם הולך ללמוד תורה שצריך לחזור, וכן פסק הערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&quot;ו) דמבואר בירושלמי דעל זה אמרינן המעשה גדול מן התלמוד וצריך לבטל תורה כדי לקיים מצוה שא&quot;א לעשות ע&quot;י אחרים."	סימן תמד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא הולך להציל ממון חבירו?	"לכל הפחות הוא כהולך לדבר מצוה, והביה&quot;ל (ד&quot;ה להציל) מסתפק אם דינו כבא להציל נפשות דא&quot;צ לחזור אפי&#x27; אם אפשר לקיים שניהם [וכן משמע מביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; תל&quot;ו סע&#x27; א&#x27; ד&quot;ה זקוק) דהוא מסתפק בדבר זה]"	סימן תמד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יש לו עיסה בביתו והוא טרוד בביהמ&quot;ד [מפני אימת רבו]?	"איתא בגמ&#x27; (פסחים ז&#x27; ע&quot;א) דיכול לבטלו בלבו קודם שהחמיץ [קודם ששהה כשיעור ממיל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)], וזה מהני אפי&#x27; אחר חצות כיון שהוא מבטלו קודם שנכנס לרשותו, וביאר הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&#x27;) אע&quot;פ שבעלמא לא סגי בביטול לחוד אלא גם צריך לבער החמץ מ&quot;מ כאן הקילו משום דמבטלה קודם שתחמיץ א&quot;כ לא חל עליו כלל תקנתא דרבנן דביעור (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א) {ותמה הפנ&quot;י דמבואר בגמ&#x27; ורש&quot;י (שם) דבשבת יכול לבטלו אפי&#x27; לאחר שהחמיץ והוא אינו מחויב לחזור לביתו לבערו ומאי שנא ממי שהלך בדרך דצריך לחזור לבער חמצו אם אפשר לקיים שניהם, ותי&#x27; דלא חייבו לו לחזור לכפות עליו כלי, והקשה ר&quot;י באק הרי בשבת אפשר להאכילו לבעלי חיים או להשליכו לביה&quot;כ, ודוחק לאוקמיה במקום שאין בע&quot;ח ואין ביה&quot;כ, וגם דוחק לאוקמיה הציור דהוא פחות מכביצה, ולמעשה צ&quot;ע (ר&quot;י באק)}, ומ&quot;מ כשפסק טרדתו צריך לחזור מיד ולבערו כי יש חשש שמא יבא לאוכלה (שעה&quot;צ שם) [והקשה הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ז) קודם שהחמיץ יהא צריך הפקר גמור וביטול אינו הפקר גמור, ותי&#x27; דיתכן דסגי בגילוי דעת בעלמא דאינו רוצה לקנות החמץ כשהחמיץ]"	סימן תמד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר החמיצה?	תו לא מהני ביטול וצריך לחזור לביתו מיד לבערו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז) [וצ&quot;ע על הרמב&quot;ם דמשמע דא&quot;צ לחזור לביתו מיד (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב)]	סימן תמד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו מקום לאפות העיסה?	דינו כמו שטרוד בביהמ&quot;ד ויכול לבטלו בלבו קודם שהחמיץ (ביה&quot;ל ד&quot;ה והוא)	סימן תמד סעיף ח		
